החלטה בתיק מ"ת 29460-02-12

בפניי בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים נגדם. נגד המשיבים שהינם אזרחי תאילנד הוגש כתב אישום המייחס להם ביצוע עבירות של פציעה בנסיבות מחמירות, תקיפה בנסיבות מחמירות, החזקת סכין שלא כדין, ואיומים.

על-פי האמור בכתב האישום, ביום 11.2.12 הגיעו המשיבים לחדר בו ישן המתלונן יחיא מוחמד (להלן: מוחמד), דפקו בדלת, וכשפתח אותה איימו עליו שלא כדין, באופן שבו כל אחד מן המשיבים אחז בידו סכין, וכאשר משיב 1 מנופף בסכין לעבר מחמד. על-פי המתואר בסעיף 4 לכתב האישום, המשיב 1 התקרב לעבר מוחמד כשהוא מנפנף בסכין. מחמד ניסה לדחוף אותו, ואו אז תקף אותו שלא כדין המשיב 1 על ידי כך שחתך אותו באמצעות הסכין וגם לו לחתך בכף ידו.

על-פי המתואר בסעיף 6, בהמשך למתואר לעיל פנו שני המשיבים לחדר בו ישן המתלונן יחיא עלי (להלן:"עלי"), נקשו בדלת, ולאחר שזה פתח אותה תקפו אותו שני המשיבים בחבטות אגרופים בפניו, וגרמו לו לפצע מדמם בגבה ימין. את מעשיהם המתוארים לעיל, ביצעו המשיבים כשהם תחת השפעת אלכוהול.

במהלך הדיון שנערך בפניי, חלק ב"כ המשיב 1 על קיומן של ראיות לכאורה, וזאת למעט העובדה שבשלב מסוים המשיב 1 החזיק סכין ללא כל אקט תוקפני מצידו. זה מפנה לראיות המלמדות כי בטרם נוצרה אותה קטטה בין המתלוננים לבין המשיבים, קדמה לכך התגרות מצידו של עלי בפאב של הקיבוץ. עוד זה מצביע על ראיות אשר מתיישבות עם כך שהמשיב 1 לא תקף עם הסכין, וכי החתך שנגרם לאותו יחיא מחמד נוצר אגב ניסיון הוצאת הסכין שהיתה בידו של המשיב 1. בסופם של דברים, ב"כ המשיב 1 מבקש להורות על שחרורו בפיקוח של מר אמיר פאר, אשר המשיב יעבוד אצלו במשק, ויפוקח על-ידי עובדים תאילנדים אחרים המצויים במקום.

 ב"כ המשיב 2 ציין כי ממילא לא מיוחס למשיב 2 כי זה דקר באמצעות הסכין, ולכל היותר המשיב אחז בסכין - נתון שלגביו הוא מסכים לקיומן של ראיות לכאורה. המשיב 2 אחז בסכין רק לאחר שהייתה מהומה, ומסר אותה מייד כשנתבקש לעשות כן. עוד זה מפנה לאותן ראיות המלמדות על תקיפה/התגרות מצידו של עלי באירוע שאירע בפאב בשעה מוקדמת יותר. ב"כ המשיב 2 מציע כי המשיב ישוחרר בתנאי "מעצר בית" מלא בביתה של פרידמן כרמית אשר נשואה לאזרח תאילנדי, אשר הינו חבר של המשיב 2.

ראיות לכאורה

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים וקראתי את חומר החקירה הנני לקבוע קיומן של ראיות לכאורה עם חולשה בצידן והכל כפי שאפרט להלן. ראשית אקדים ואציין כי בתיק זה ישנו קושי לגבש גרסה אחת ברורה ביחס למה שארע באותו לילה נשוא כתב האישום. קושי זה נובע ראשית נוכח ריבוי גרסאות הנשמעות מעדים שונים שהיו נוכחים במקום וכן נוכח כך כי רבים מהעדים והמעורבים כפי הנראה הרבו בשתיית אלכוהול עובר למתואר בכתב האישום.

בשל כל האמור לעיל, אקבע קיומן של ראיות לכאורה ביחס למה שנדמה מצוי בליבת כל העדויות השונות בתיק: במהלכו של האירוע, שני המשיבים אחזו בשלב מסוים בסכין באופן מאיים כאשר פציעתו של מוחמד נבעה מכך שניסה להוציא הסכין מידיו של אנושה. אשר לתקיפתו של עלי יחיא הרי שיש ראיות לכאורה לתקיפתו אולם לציין כי תקיפה זו נבעה לאחר שזה שתה אלכוהול בבר, התגרה במשיבים וניסה לתקוף ורק בתגובה לכך הותקף על ידי המשיבים. ובמה דברים אמורים:

בהודעתו הראשונה של מוחמד יחיא מיום 11.2.12 שעה 4:57, מוסר מחמד כי בסמוך לאחר חצות שמע דפיקות בדלת, פתח אותה ומולו ניצבו שני המשיבים אותם הוא מכיר, " ואז אחד מהם שהשם שלו אנושה עמד ממש בכניסה כשפתחתי את הדלת, ואז שאל אותי אם אני יחיא. אמרתי לו כן. הוא עמד כשהוא מחזיק ביד ימין שלו סכין מטבח גדולה. אני לא יודע את הצבע של הסכין. והוא שאל אותי אנושה בעברית אם אני יחיא כשהוא מחזיק ביד ימין את הסכין ומנופף אותה לעברי... ואז אני עשיתי צעד לאחורה כי אנושה נופף את הסכין לעברי, ואז אנושה התקרב אליי ולא היה לי כבר לאן ללכת עוד אז דחפתי את אנושה עם שתי הידיים שלי מאזור הכתף שלו ואז אנושה שהחזיק בסכין חתך אותי ביד שמאל בכף היד. אני רוצה להגיד כי תאילנדי הנוסף שהיה עם אנושה זה שקשי שהיה לו גם ביד סכין מטבח גדול והוא עמד שני מטר מאחורי אנושה...". בהודעתו הנוספת מאותו יום בשעה 6:28 מוחמד מזהה את המשיבים וחוזר על חלוקת התפקידים ביניהם, ואילו בהודעתו מיום 12.2.12, בשעה שנחקר כחשוד בתקיפה, הכחיש כי תקף את המשיבים, עמד על כך שיודע להבחין בין שניהם, ומוסיף כי הבחין במשיב 1 מנופף עם הסכין לעובד סודני נוסף בשם אדם. לציין כי מעבר לגרסא האמורה, יש בתיק צילום של הפציעה בכף ידו של המתלונן.

יחיא עלי מוסר בהודעתו מיום 11.2.12, שעה 6:46, כי ביום 10.2.12 ישן בחדרו ואחר ששמע דפיקות בדלת פתח אותה וראה " שני תאילנדים שאני מכיר אותם ישר נתנו לי בוקסים לפנים שלי, הם היו שיכורים. אני לא יודע למה הם נתנו לי מכות. הם נתנו לי אגרופים לפנים, יצא לי דם מעל לעין שלי בגבה...". עלי מציין כי תקפו אותו בידיים, ללא סכין. בהודעתו מיום 12.2.12, לאחר שנחקר כחשוד, מציין כי עובר לאירוע פגש את המשיבים בבר של הקיבוץ ושתה אלכוהול

חיזוק לעדויות עלי ומוחמד ניתן למצוא בהודעות המשיבים .

המשיב 1 בהודעתו מיום 11.2.12  מאשר כי המשיב 2 אחז סכין אם כי לדבריו החתך שנגרם למחמד נוצר בכלל מזה שמוחמד ניסה להוציא את הסכין מידיו של תאילנדי אחר בשם פיניד. כך גם המשיב מאשר שתקף את עלי אולם מציין כי עלי תקף אותו קודם: " "בגלל שהוא הרביץ לי קודם ואני הרבצתי לו חזרה..". ובהמשך:".. כולם הרביצו ליחיא עלי... אני, שקשי, סניו וחומסי... אני הרבצתי לו בגלל שהוא הרביץ לי".

המשיב 2, בהודעתו הראשונה מיום 11.2.12 מאשר כי החזיק סכין וכי עלי תקף אותו ראשון :"..אני החזקתי את הסכין עם היד למעלה וניסיתי לברוח מיחיא מחמד ואז בא תאילנדי אחד, אני לא יודע מי כי היה בלגן, שחררתי את הסכין לתאילנדי הזה ואז יחיא מחמד ניסה להוציא את הסכין מאותו תאילנדי, ואחרי זה כבר לא דיברתי עם יחיא מחמד". לשאלה איזה סכין החזיק עונה משיב 2 " סכין כבדה מברזל שאנחנו עשינו אותה באורך של 30 ס"מ..".

ראיות חיזוק נוספות לכך שגם המשיב 1 אחז בסכין ניתן למצוא ברצף של הודעות של עדים (רובם תאילנדים) המעידים כי בנוסף לכך שמשיב 2 אחז בסכין, גם המשיב 1 בשלב מאוחר יותר אחז גם כן סכין וכי פציעתו של מוחמד נגרמה מכך שניסה להוציא את הסכין מידיו:

ביחס לכך יש להפנות להודעה של הפליט הסודני אדם יוסף בה זה מתאר כי הבחין במשיב 2 מכה את עלי ובהמשך את המשיב 1 (אנושה) אוחז בסכין וזה  פנה אליו בקריאה כי הם חברים.

בדומה, ר' הודעת קומסיט פוכמנטוק בה זה מתאר כי משיב 2 אחז סכין ובהמשך גם המשיב 1 הביא סכין ומוחמד נחתך בשעה שניסה להוציאה מידו.

כן ר' הודעת צליאו אינו  בה זה מתאר כי משיב 1 הביא סכין וכי מוחמד נחתך בשעה שהוציא את הסכין מידו וכן הודעת פיניד טבסה אשר בדומה לעדים האחרים מתאר כי לאחר שמוחמד הוציא את הסכין מידיו של משיב 2, המשיב 1 הביא סכין ממנה נחתך מוחמד בשעה שניסה להוציאה מידיו.

לסיכום עד כה הרי שיש ראיות לכאורה ששני המשיבים החזיקו סכינים ואיימו עימם וכי המשיבים תקפו את עלי.

את החולשה כאמור מוצא בית המשפט בכך שככל שהדבר נוגע לתקיפתו של עלי יש ראיות לכך שזה השתכר, התגרה במשיבים ואף ניסה לתקוף אותם ורק במענה לכך המשיבים ואחרים תקפו אותו. ראיות אלו כאמור אינן נסמכות רק על הודעות המשיבים אלא יש להוסיף להן את הודעתו של ערן אביטל מנהל הפאב בקיבוץ, אשר מאשר שיחיא עלי נראה שיכור בפאב, ובהמשך ראה שמנסה לתת אגרוף לאחד התאילנדים. כך גם יש לשים לדברי עלי בהודעתו הראשונה אשר מכחיש כי כלל היה בבר ו/או שתה דבר שהוא חוזר בו בעצמו בהודעתו המאוחרת ועומדת בסתירה ליתר ההודעות בתיק.